#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 לגבי מה הוזכר בברייתא שפתח שפרץ את פצימיו הוי כסתום (2), ומה הוסיף רבא?	לגבי ד' אמות בחצר ולטמאות כל סביבו, ורבא הוסיף שכבר אינו כבני מבוי והוי כפתיחת פתח מחדש.	בבא בתרא יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 מבואות המפולשות לעיר אחרת ובקשו בני העיר לסותמן, האם בני אותה העיר מעכבין עליהן ומדוע?	ר' יוחנן אמר שמעכבים אפ' אם איכא דרכא אחרינא, משום דרב יהודה אמר רב דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.	בבא בתרא יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 3 מבואות המפולשין לרה&quot;ר ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות האם בני רה&quot;ר מעכבין עליהן?	רב ענין בשם שמואל אמר שמעכבים, ואפ' תוך ד' אמות למבוי שלגבי טומאה כבר אינו כרה&quot;ר, כיון דזימינן דדחקי בני רה&quot;ר ועיילי טובא, אסור למנוע מהם.	בבא בתרא יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 4 כמה יהיה בשדה ויוכלו השותפים לכפות זה את זה לחלוק (בא&quot;י ובבנל)?	"ת&quot;ק אמר ט' חצאי קבים לזה וט' לזה ור' יהודה אמר ט' קבין לזה וט' לזה, ולא פליגי אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה. <p dir=""rtl"">בבבל רב יוסף אמר בי רדו יומא, אב&quot;א יומא דכרבא וכריב ותני, אב&quot;א יומא דזרעא, בהדורי (ע' רש&quot;י ב' גרסאות).</p>"	בבא בתרא יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 5 מה יהיה גודל הדולא ופרדיסא כדי שיוכלו השותפים לכפות זה את זה לחלוק?	"דולא - בי דאלו יומא.<p dir=""rtl"">פרדס - אמר אבוה דשמואל בית ג' קבין ותניא כוותיה גבי המוכר מנת בכרם סומכוס אומר לא יפחות מג' קבין אבל ר' יוסי אמר שהם דברי נביאות (לגריעותא), בבבל השיעור הוא תלת אציאתה בני תריסר גופני.</p>"	בבא בתרא יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 6 מיום שחרב בית המקדש ממי ניטלה הנבואה ולמי ניתנה?	"אמר רבי אבדימי מן חיפה (למסקנא) אף שניטלה הנבואה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה, והראיה שיש להם נבואה דאמר חכם דבר ונותן טעם לדבריו ומתאמר משום הלכה למשה כוותיה. וחכם עדיף מנביא שנאמר &quot;ונביא לבב חכמה&quot; קטן נתלה בגדול.<p dir=""rtl"">א&quot;ר יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.</p>"	בבא בתרא יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 1 חלק פשוט ובכור, חלק יבם, האם נוטלם יחד בחד מצרא או לא?	"חלק בכור ופשוט - ודאי נוטל בחד מצרא.<p dir=""rtl"">יבם - אביי אמר בכור קרייה רחמנא ונוטל בחד מצרא כבכור, ורבא אמר &quot;והיה הבכור&quot; רק הוייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור ואינו נוטל אחד מצרא.</p>"	בבא בתרא יב:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 2 אחים החולקים בירושה ואחד הוא בר מצרא, האם יכול לכפות האחים ליטול חלקו ליד שדהו?	רבה אמר שיכול לכופם דכופין על מידת סדום, ורב יוסף אמר שאינו יכול דאמרי ליה אחי מעלינן ליה עלויא כי נכסי דבי בר מריון, והלכתא כרב יוסף. (לרש&quot;י רק בשדה בעל אבל בשדה שלחין לכו&quot;ע כופין ותוס' חולקים.)	בבא בתרא יב:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 3 תרי ארעתא אתרי נגרי, אחד נגרא, האם שייך כאן כופין על מידת סדום (לרש&quot;י כשהוא מצרן בבית השלחים, ולר&quot;ת בכל חלוקה שרוצה אחד שיהיה לו שדה גדולה)?	"בתרי נגרי - רבה אמר כופין על מידת סדום ורב יוסף אמר שלא כופין שאין כאן מידת סדום דפעמים האי מדויל והאי לא, והלכתא כרב יוסף.<p dir=""rtl"">בחד נגרא - כאן אפ' לרב יוסף כופין על מידת סדום, אבל אביי אמר שאין כופין דמצי אמר בעינא דנפיש אריסי.</p><p dir=""rtl""> והלכה כרב יוסף, דאפושי, לאו מילתא היא.</p>"	בבא בתרא יב:		א'
